בלוג שיווק
הקורונה גרמו לתופעה עסקית חדשה, אני מכנה אותה דיכאון עסקי. כלומר חוסר היכולת להצליח ולצמוח כרגע מבחינה עסקית בשל המצב – גורם לבעלי עסקים להרגיש תחושות דיכאון גם אם מצבם הפיננסי סביר או טוב. חוסר האונים הזה של בעל עסק, להצמיח עסק ולצמוח עסקית יכול לשגע את האדם הממוצע. אבל, מכיוון שאנחנו כנראה מתקרבים לסוף […]
חנוכה שמח!! אתם חייבים להתכונן לסוף השנה המסתיימת בקרוב. אתם חייבים להכין את העסק שלכם לדרישות השוק המודרני ואתם חייבים לשפר את היכולות העסקיות שלכם גם בנושאים שלעיתים אתם מרגישים פחות מחוברים אליהם כמו פרסום ומכירות. אבל השוק מחייב אותנו להיות חלק ממציאות חדשה. תקראו מספר המלצות לחיזוק ושיפור היכולות שלכם.
לדעתי נכון להרגע מסתובבים להם עשרות אלפי ישראלים בעולם שבחרו לחיות אחרת – הם עובדים ומטיילים.בניגוד לטיילים רגילים, או למי שבחרו לנדוד ממקום למקום – מה שמאפיין את קהילת הנוודים הדיגיטלית היא היכולת של חבריה להמשיך ולהתפרנס מכל מקום בעולם. רובם עושים זאת אפילו באופן מוסדר בעבודה עם חברות / חשבוניות מישראל. השינוי הדרמטי שמאפשר […]
מכשיר ההנשמה ציפצף בקול חלוש מסמן שהוא מבצע את עבודתו בעיפות אך בנאמנות ראויה למכונה ישנה שכמותו. הבטתי בה, היא היתה מעבר קיר הזכוכית של חדר הבידוד, שלחתי לה חיוך מנחם, כאילו לבשר לה שהכל יהיה בסדר, למרות שבפועל המצב נראה עגום בלי סיום ראוי לסיפור שלנו.
השם השני של חג הפסח הוא חג החירות – זהו החג שבו יצאו בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות, וזו המשמעות של יזם מצליח – לצאת לחירות כלכלית. אני יודע שכרגע בימי הקרונה זה נשמע לכם רעיון מטופש, אפילו דימיוני שכן כולנו נעולים בבתים אבל המטרה של כולנו היא לשאוף לחירות.
אגדה יוונית מספרת שעל אחת מעיני המת יש להניח מטבע של כסף כדי שיוכל לשלם לשומר גן העדן ולעבור אותו בשלום. בילדותי, בכל יום שישי בארוחת השבת היה סבא מספר את הסיפור הזה. לא, הוא לא היה יווני אלא פולני, יהודי שומר מצוות. ולמרות זאת תמיד היה אומר לי
תוכנית אפיליאט או בשמה העברי תוכנית שותפים בטח כבר ניתקלתם במונח הזה כבר הרבה פעמים – בוודאי אם חיפשתם מקור להכנסה נוספת ושאלתם את עצמכם האם באמת ניתן להתפרנס להתפרנס באופן אוטומטי. כלומר לייצר הכנסה פסיבית מנכסים דיגטליים?
השמש מתחילה בזריחתה והנוף ההררי שב ונחשף במלוא עוצמתו. העיניים כואבות מקרני השמש הישירות המכות בסנוורים, מבצבצות אל העולם, משכימות אותו. עיניים עייפות מפעילות הלילה שמפגשן עם קרני השמש הבוהקות רק מגביר את תחושת הכאב הצורבת בהן.
“ברכות, הוא שלך…” ציין נהג המונית בטון קר והגיש לי את הרצועה שצידה השני היה כרוך סביב בלאקי, כלבו האהוב של שמעון השכן שלי, שזה עתה הלך לעולמו. בלאקי עמד ללא ניע. הוא היה כלב מכוער במיוחד, שיערו מדובלל ועורו ברובו קירח ומצולק, מרבית שיניו נשרו זה מכבר והוא צלע קלות באחת מרגליו.
איך אני משיג הצלחה? זו שאלה שחוזרת על עצמה אצל כל אחד בין אם הוא מצליח, אפילו מאוד מצליח ובין אם הוא עדיין מחפש את הדרך.